פרסים GEN

כן, מה אני צריך להגיד. מאוד ריגש אותי ואסיר תודה כשקיבלתי את הפרס הזה.

ביום שצולמה התמונה הזו הייתי בסיור צילום.

הרגשתי נוח על ערימת בולי עץ בקצה היער.

המצלמה מוכנה, קיוויתי לכמה תמונות טובות של דורסים ילידים.

כן ופתאום בדממה שמעתי רשרוש מוזר. התעצבנתי, הסתכלתי מסביב, אבל לא היה כלום.

דרך עינית המצלמה שלי צפיתי שוב במתרחש בשמיים. ובכל זאת היה משהו שלא היה שם קודם.

בפינה הימנית של העין ראיתי את הבחור הקטן הזה מביט בי בסקרנות.

פתאום הרגשתי חם. המצב היה סוריאליסטי לחלוטין.

התחלתי לדבר אליו בשקט בטון רגוע. היי קטן, תישאר עד שאצלם תמונה יפה שלך.

לאט, בהילוך איטי, הסתובבתי מולו, המצלמה מוכנה.

הוא עדיין היה שם וקיבלתי את התמונה שלי.

ולבו של הצלם שלי דהר וקפץ משמחה.

כן, הבנתי, התמונה האחת שכולנו רוצים. תמונה שלא מקבלים כל יום. זה היה פשוט קסום!!!